“אדיגים”, כך מכנים עצמם הצ’רקסים. ולמה “אדיגים”? ובכן מקור המילה הוא “אדיגה” שמשמעותה איש אציל, כליל מידות, איש שלם. אדיגה הוא שמם של 12 השבטים הצ’רקסים השונים הפזורים בעולם. שם זה מסמל את שאיפתם לשלמות בדרכיהם –שאיפה אשר במסגרתה תורת המנהגים הכוללת של העדה הצ’רקסית מועברת מאב לבן. לצד היהודים, המוסלמים, הנוצרים, הבהאים והדרוזים חיים בישראל גם צ’רקסים. למרות היותם של הצ’רקסים בישראל מיעוט לאומי קטן, כ-4,000 איש בלבד, הם בעלי צביון מקורי ושומרים על ייחודם – הצ’רקסים הם בני הדת המוסלמית אך הם אינם ערבים; הם שומרים על המסורת והמנהגים מהקווקז אך מעורים בחיי מדינת ישראל.

 

מקורם של הצ’רקסים הוא ממדינות הקווקז. כלוחמים ידועים הם אומצו על ידי האימפריה העות’מאנית לאחר כיבוש הקווקז על ידי רוסיה. העות’מאנים אשר ראו בהם לוחמים אמיצים עודדו את הצ’רקסים להתיישב במקומות רחוקים באימפריה העות’מאנית, כך הגיעו רבים מהם לארצות המזרח התיכון וכך הגיעו הם לישראל. בישראל מצאו שפה משותפת עם החלוצים שהגיעו ממדינות רוסיה החל משנת 1882. עם הגיעם ולאורך השנים נוצרה ברית אמיצה בין היהודים והצ’רקסים – ברית אשר באה לכדי ביטוי בנאמנות לישראל אשר אינה מוטלת בספק.

 

הצ’רקסים מרוכזים בשני יישובים מרכזיים: ריחאניה, המונה כאלף תושבים, ממוקם בגליל העליון, מצפון לצפת וכפר קמא, המונה כשלושת אלפים תושבים, ממוקם בגליל התחתון על אם הדרך בין הכנרת להר תבור. הצ’רקסים הם בני הדת המוסלמית ולמרות שהם מקיימים את מצוות הדת האיסלמית הם שומרים על מנהגים מהקווקז, אשר מבדילים אותם משאר המוסלמים בישראל. שפת האם של הצ’רקסים היא אדיגית אך הם לומדים ודוברים גם עברית, אנגלית וערבית אותן הם לומדים במסגרת בית הספר. תהיה זו העובדה כי הצ’רקסים הם עם פזורה בדומה ליהודים, או אולי הערכים המשותפים, אבל הצ’רקסים מעורבים בצורה מלאה בחיי החברה הישראלית. משנת 1958 הם משרתים בכוחות הביטחון השונים בישראל: צבא, משטרה ובתי סוהר, לומדים בבתי ספר תיכונים מעורבים ומשתלבים בשאר חיי החברה הישראלית.

 

ביקור בכפרי הצ’רקסים הוא חוויה ייחודית שכן תוכלו לחוות את הקווקז בהרי הגליל – כפרים שכאילו נלקחו מרוסיה והובאו לישראל – בסגנון הבנייה העשוי אבני בזלת ובשמות הרחובות הכתובים באדיגית. תוכלו לסייר בין הסימטאות הצרות וחצרות בתים מטופחות ולהתרשם מסגנון הבנייה הייחודי שהביאו עימם הצ’רקסים. תוכלו לבקר במוזיאונים השונים העוסקים בתרבות הצ’רקסית: המוזיאון הצ’רקסי בכפר קמא אשר הוקם על ידי תושב הכפר ובו תוכלו לצפות במופע אורקולי, לערוך סיור מודרך בסמטאות היישוב, לטעום מהמטבח הצ’רקסי ולהנות ממופעי ריקודים מסורתיים. או לבקר במוזיאון ריחנייה, הנמצא במרכז הכפר ריחנייה ואף מוזיאון “החאן” לתולדות חדרה, בה התיישבו צ’רקסים בתחילת המאה ה-19. ואם לכפר קמא הגעתם, אל תוותרו על חווית האוכל הצ’רקסית – גשו למסעדת צ’רקסיה אשר בכניסה לכפר להנות ממיטב מטעמי המטבח הצ’רקסי.