תל אביב היא אמנם עיר צעירה אשר הוקמה רק בשנת 1909, אך בשנת 2003 הצטרפה תל אביב לעוד שבעה מתחמים מודרניים בלבד אשר הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק”ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם). ההכרה הבינלאומית של אונסק”ו בייחודה של תל אביב התקבלה לאור העובדה שבתל אביב נמצא הריכוז הגבוה ביותר בעולם של מבנים מהסגנון הבינלאומי, סגנון ותפיסת עולם אדריכלית מודרניסטית, אשר ידוע יותר בשם “באוהאוס”, בית הספר הידוע לאדריכלות בגרמניה אשר ממנו התפתח סגנון זה. מעל 4,000 מבנים בסגנון הבינלאומי הוקמו בתל אביב החל משנות ה-20 ועד שנות ה-60; אלו היו חלק מתכנון עירוני מסיבי אשר כלל גם מתחמים, מרקמים וגנים משולבים בתוך העיר.‏ להכרה בינלאומית נרחבת זכתה אדריכלות הסגנון הבינלאומי בת”א לראשונה באמצע שנות ה-90, אחרי כנס שהתקיים בעיר ב-1994 בהשתתפות מאות אדריכלים והיסטוריונים של אדריכלות מרחבי העולם; אך ההכרזה של אונסק”ו היא אשר הביאה לשינוי גדול במעמדה של תל אביב.

 

הסגנון הבינלאומי מתאפיין בבנייה פשוטה ופונקציונלית המתמקדת בהתאמת המבנה לייעודו, ללא קישוטים מיותרים אלא קווים ישרים או עגולים פשוטים, ללא סימטריה ועם בנייה אוניברסלית שתתאים לכל מקום – מכאן גם שמו. בתל אביב אשר נמצאת לחופי הים וזוכה לימות שמש רבים נבנו מבני המגורים בשלוש עד חמש קומות וכללו פתחי איוורור כדי לאפשר זרימה של אויר וקירות הצללה כדי לחסות מהשמש הים תיכונית הקופחת. כינויה של תל אביב, “העיר הלבנה”, הופיע עוד ב-1984 אז נערכה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה בשם “עיר לבנה” אשר התייחסה לסגנון האדריכלי בעיר אך מקור השם כנראה נובע מצבעו הלבן של הטיח החיצוני אשר אפיין את הבניינים. באותן שנים נבנו אלפי מבנים שתוכננו על ידי אדריכלים יהודים אשר הגיעו מאירופה ולמדו בבתי הספר המפורסמים ביבשת, בהם גם “הבאוהאוס”, ואף עבדו אצל טובי אדריכלי המודרניזם כמיס ואן דה רוהה ולה קורבוזיה. בין האדריכלים הידועים שפעלו באותם שנים ג’ניה אוורבוך, אריה אלחנני, אריה שרון, דב כרמי, זאב רכטר, יוסף נויפלד ואחרים.

 

אונסק”ו חילקה את העיר הלבנה לשלושה איזורים, מרביתם נמצאים ממערב לרחוב אבן גבירול, בין רחוב סלמה בדרום ונחל הירקון בצפון. שדרות רוטשילד היא השדרה המרכזית של ה”עיר הלבנה” ומהווה דוגמה ומופת לסגנון הבאוהאוס עם מאות מבנים אשר עברו שימור ושחזור בשנים האחרונות. בין המבנים המפורסמים ברחבי ה”עיר הלבנה”: מעונות העובדים אשר ברחוב פרוג, קולנוע אסתר, קולנוע חן, בית מהלה ובית מירנברג, כולם סביב לכיכר דיזינגוף, בית האונייה, רחוב לבנדה בצומת הרחובות המסגר והרכבת, בית פולישוק, בית דפוס “הארץ”, רחוב מזא”ה 56 ובתי המגורים ברחוב דיזינגוף 69 ורחוב גורדון 9. ההכרזה על תל אביב כאתר מורשת עולמית הביאה לפריחה עצומה בתיירות, בנייה, שימור ועסקים אך גם לפריחה חסרת תקדים במחקרים, תערוכות ופרסומים בנושא. בבית ראובן אשר ברחוב ביאליק הוקם מוזיאון קטן העוסק בתולדות הסגנון הבינלאומי ואשר עוצב על ידי האדריכל הידוע רון ארד. בשנת 2013 תערוכה על אודות העיר הלבנה הוצגה במוזיאון ההרמיטאז’ בסנט פטרסבורג, רוסיה; בשנת 2014 הוצגה תערוכה אודותיה במוזיאון לארכיטקטורה בפינלנד.