חג הפסח הוא חג מרכזי בלוח השנה היהודי והוא אחד משלושת הרגלים (יחד עם שבועות וסוכות), חגים שלהם עדות עוד מימי התנ”ך ובעלי משמעות היסטורית וחקלאית. במסגרת שלושת הרגלים צוו בני ישראל לעלות אל בית המקדש. חג הפסח מספר את סיפור יציאת בני ישראל מעבדות לחרות לאחר 210 שנים בגלות. על מנת לשמר את נס יציאת מצרים בתודעה היהודית, צוו בני ישראל בתורה לחגוג את החג בתאריך בו יצאו בני ישראל ממצרים. חג הפסח נחוג במשך שבעה ימים מלאים בהם מוגבלים היהודים במלאכות ומצווים לחגוג את החג בשתיה, אכילה וסיפור היציאה. שמו של חג הפסח לקוח מהמילה “פסח” – דילוג או פסיחה – המסמלת את הפסיחה של אלוהים על בתיהם של בני ישראל בהנתן המכה העשירית מתוך עשר המכות אותם הטיל על המצרים. חג הפסח מכונה גם “חג האביב” המסמל את משמעותו החקלאית ובו למעשה מתחילה עונת הקציר.

 

חג הפסח כרוך במסורות, מנהגים והכנות רבות לפני החג ובמהלכו. מכיון ובני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון, לא היה באפשרותם לאפות ולהכין לחמים לדרך, בשל כך הכינו “מצה”, מאפה העשוי בצק שלא החמיץ. כאות זכרון לחיפזון בני ישראל בצאתם ממצרים, נאסר על היהודים לאכול “חמץ”, מאפי בצק העשוים אחד מחמשת מיני הדגן -חיטה, שעורה, כוסמת, שבולת-שועל ושיפון – אשר החמיצו. האיסור חל לא רק על אכילה אלא גם על החזקה או מכירה של חמץ ולכן לאורך חג הפסח במרבית מסעדות ובתי המאכל הישראלים לא תמצאו לחמים או מיני מאפה. איסור החמץ הביא להתפתחות מנהג הניקיון היסודי אותו עורכים בבתים ועסקים רבים. ניקיון זה מטרתו ניקיון המקום מחמץ. איסור החמץ הפך לתקופה בה רבים מחדשים את בתיהם, משפצים את עסקיהם ולוקחים זמן לרענן ולנקות את מרחב מחייתם.

 

איסור החמץ והנקיונות שמלווים עימו הם הכנה לקראת נקודת השיא של חג הפסח היא ליל הסדר. ליל הסדר הנערך בערב חג הפסח עוסק כולו בקריאת ההגדה של פסח, קובץ סיפורים ומסורות שנכתב על ידי חכמי ישראל. ההגדה כוללת את סיפור יציאת מצרים ובנויה בצורה של שאלות, שירים וסיפורים שכולם מטרתם ללמד, להסביר ולעורר את סקרנותם של השומעים והקוראים, ובעיקר הילדים שכן המצווה בתורה לבני ישראל היא “והגדת לבנך ביום ההוא” – שימור הזכרון של יציאת מצרים. ערב ההגדה עצמו כולל מנהגים רבים ובהם אכילת מרור, המסמלת את המרורים שסבלו בני ישראל, “אפיקומן” המסמל את סיום הארוחה ואותו נהוג להחביא על מנת לעודד את הילדים לחפשו, שתיית ארבע כוסות יין ועוד.

 

מלבד המנהגים המרכזיים קיימים מנהגים, מסורות ומצוות נוספות. פסח מסמל את המעבר מהעונה הרטובה לעונה היבשה ולכן מתחילים היהודים בקריאת תפילת הטל אשר מתחילה בפסח ונמשכת עד לסוכות ועוסקת בחשיבות הטל לקיום האדם. מלבד מצוות הטל, מתחילת ספירת העומר, 49 ימים עד לחגיגות חג השבועות. אחד המנהגים היותר ידועים בפסח נחוג ביום האחרון של פסח ומכונה “מימונה” מנהג אשר התפתח אצל יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה ובעיקר אצל יהדות מרוקו. החג אשר הפך מחג עדתי לחג לאומי בישראל, מסמל יום של מזל והצלחה והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. במסגרת החג משאירים החוגגים את דלת ביתם פתוחה ומזמינים את כולם, מכרים וזרים, להכנס ולטעום מיני מתוקים.